ביאור:שופטים ט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא (מהדורות נוספות של שופטים ט)
א
וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה לשכם, לעיר בה גרה אימו (ראה בפרק הקודם, פסוק לא) אֶל אֲחֵי אִמּוֹ, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר:
ב
דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי אדוני העיר שְׁכֶם: "מַה טּוֹב לָכֶם: הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ שבוודאי יהיה עסוקים בוויכוחים ביניהם במקום לעזור לכם כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל כל 70 בני גדעון שהוזכרו בפרק הקודם פסוק ל אִם או אם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד? וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אני כאילו גוף אחד עמכם, שאני יליד שכם אָנִי".
ג
וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֵּט לִבָּם השתכנעו ללכת אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ כִּי אָמְרוּ "אָחִינוּ הוּא".
ד
וַיִּתְּנוּ לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית מהמקדש של האליל 'בעל ברית', וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים חסרי יחוס וּפֹחֲזִים קלי דעת וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו.
ה
וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה, וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל, שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת שם את כולם על גבי סלע, ושם הרג אותם, וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן הכי קטן, כִּי נֶחְבָּא. {ס}
ו וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא אדוני ישוב הנקרא 'בית מילוא', וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ, עִם במקום הנקרא 'אֵלוֹן מֻצָּב' אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.
| משל יותם בגן רינה סמילנסקי, רחובות |
ז
וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים ששכם בנויה למרגלותיו וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים לשון ברכה: אם תקשיבו לדברי, ה' יקשיב לכל בקשותיכם.
ח
הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים העצים במשל יותם נמשלים לבני העיר שכם לִמְשֹׁחַ להמליך (על ידי משיחת המלך בשמן) עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: "(מלוכה) מָלְכָה עָלֵינוּ".
ט
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: "הֶחֳדַלְתִּי האם יכול אני להפסיק אֶת דִּשְׁנִי ליצר את השמן שלי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים בשמן זית מושכים את כלי המקדש, ומוסיפים למנחות ולמנורה וַאֲנָשִׁים למשל מלכים בטקס הכתרתם, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ להתנדנד מצד לצד כמו יתר העצים עַל הָעֵצִים במולכי על העצים?".
י
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: "לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ".
יא
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: "הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי פירותי המתוקים וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?".
יב
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: "לְכִי אַתְּ (מלוכי) מָלְכִי עָלֵינוּ".
יג
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: "הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי היין שאני עושה הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים שמנסכים אותו על המזבח (למשל שמות כט, מ) וַאֲנָשִׁים, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?".
יד
וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד סוג של קוץ. והנמשל: לאחר שאדוני שכם לא הצליחו למצא מנהיג הגון, פנו לאבימלך: "לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ".
טו
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים: "אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי התכופפו כך שתהיו מתחת לצל שלי. הנמשל: מושל בזוי משפיל את נתיניו, וְאִם אַיִן לא תעשו זאת, תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד הקוצים נשרפים בקלות. והנמשל: תהיה מריבה ביניכם לבין אבימלך וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן שהמליכו את האטד, שאינו יכול לסוכך עליהם, אבל בקלות יכול לשרוף אותם".
טז
וְעַתָּה אִם כאן מתחילה שאלה רטורית שמסתיימת בפסוק יט בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ, וְאִם טוֹבָה ואם דבר חיובי עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ, וְאִם כִּגְמוּל יָדָיו כגמול על מעשיו, כראוי לו עֲשִׂיתֶם לוֹ.
יז
אֲשֶׁר נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם בשבילכם, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן.
יח
וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל בֵּית אָבִי הַיּוֹם וַתַּהַרְגוּ אתם נתתם כסף לאבימלך והוא הרג (70 שקלים, כנגד שבעים אחים שהרג) אֶת בָּנָיו שִׁבְעִים ליתר דיוק מדובר ב-69 אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת, וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֲמָתוֹ בנו של גדעון מפילגשו עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם כִּי כיוון ששיכנע אתכם (פסוק ב) ש- אֲחִיכֶם הוּא.
יט
וְאִם המשך השאלה שהתחילה בפסוק טז בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה, שִׂמְחוּ אם התשובה לשאלה היא: כן - אז תשמחו, תהיו מרוצים בחלקכם בַּאֲבִימֶלֶךְ וְיִשְׂמַח גַּם הוּא בָּכֶם.
כ
וְאִם אַיִן אם לא באמת ובתמים המלכתם אותו: תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ וְתֹאכַל כמו שאכן ארע (פסוק מה) אֶת בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת בֵּית מִלּוֹא, וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא וְתֹאכַל כמו שארע בפסוק נג אֶת אֲבִימֶלֶךְ".
כא
וַיָּנָס יוֹתָם וַיִּבְרַח וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה למקום הנקרא 'באר', וַיֵּשֶׁב שָׁם מִפְּנֵי כדי שלא יהרגהו אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו. {פ}
כב
וַיָּשַׂר שלט, מלשון שררה אֲבִימֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אחרי שהשתלט על שכם שהיא עיר מרכזית, התפשטה השפעתו על כל מרכז הארץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
כג
וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה תחושת שנאה, כמו שאמר יותם בפסוק כ בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ.
כד
לָבוֹא חֲמַס וה' עשה זאת כדי שיבוא העוול שעשו ל- שִׁבְעִים בְּנֵי יְרֻבָּעַל, וְדָמָם את העונש על שפיכת דמם לָשׂוּם עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחִיהֶם אֲשֶׁר הָרַג אוֹתָם, וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֲשֶׁר חִזְּקוּ אֶת יָדָיו לַהֲרֹג אֶת אֶחָיו.
כה
וַיָּשִׂימוּ לוֹ לאבימלך ולפקידיו (בפרט לגובי המס של אבימלך) בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וַיִּגְזְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ, וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ. {פ}
| געל (משמאל) וזבול פקידו של אבימלך בפתח העיר שכם |
כו
וַיָּבֹא גַּעַל בֶּן עֶבֶד וְאֶחָיו וַיַּעַבְרוּ התהלכו בִּשְׁכֶם, וַיִּבְטְחוּ בוֹ בַּעֲלֵי שְׁכֶם.
כז
וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ דרכו על הענבים להוציא את המיץ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים חגיגת בציר הענבים, וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְקַלְלוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ.
כח
וַיֹּאמֶר גַּעַל בֶּן עֶבֶד: "מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם ולעומתו מי היא העיר שכם המכובדת כִּי נַעַבְדֶנּוּ? הֲלֹא בֶן יְרֻבַּעַל הרי הוא בנו של גדעון מעופרה, ולא שכמי אמיתי וּזְבֻל שאמנם הוא כן תושב אמיתי של שכם פְּקִידוֹ הוא רק הפקיד של ירובעל, שעושה את מה שירובעל אומר לו! עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם מחשובי העיר, ממשפחות כנעניות שהם מצאצאי חמור אבי שכם המקורי (בראשית לד, ב) וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ?
כט
וּמִי יִתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי נאמנים לי וְאָסִירָה מלמלוך עלינו אֶת אֲבִימֶלֶךְ", וַיֹּאמֶר געל לַאֲבִימֶלֶךְ כלפי אבימלך (אבימלך לא היה שם): "רַבֶּה צְבָאֲךָ קח איתך הרבה כוחות צבא וָצֵאָה וצא מולי למילחמה".
ל
וַיִּשְׁמַע זְבֻל שַׂר הָעִיר שגעל כינה אותו בלעג 'פקיד' בפסוק כח אֶת דִּבְרֵי גַּעַל בֶּן עָבֶד, וַיִּחַר אַפּוֹ.
לא
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בְּתָרְמָה בתרמית, בחשאי לֵאמֹר: "הִנֵּה גַעַל בֶּן עֶבֶד וְאֶחָיו בָּאִים שְׁכֶמָה, וְהִנָּם צָרִים אֶת הָעִיר עָלֶיךָ מסיתים את אנשי העיר נגדך, להיות צרים, אויבים שלך.
לב
וְעַתָּה קוּם לַיְלָה בלילה, אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ, וֶאֱרֹב בַּשָּׂדֶה.
לג
וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁכִּים וּפָשַׁטְתָּ עַל הָעִיר, וְהִנֵּה הוּא געל יצא לקראתך משכם וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ יֹצְאִים אֵלֶיךָ, וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ תצליח ידך".
לד
וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לָיְלָה, וַיֶּאֶרְבוּ עַל שְׁכֶם אַרְבָּעָה רָאשִׁים קבוצות של לוחמים.
לה
וַיֵּצֵא גַּעַל בֶּן עֶבֶד וַיַּעֲמֹד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִן הַמַּאְרָב.
לו
וַיַּרְא גַּעַל אֶת הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל זְבֻל: "הִנֵּה עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים", וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל כדי לעקב את געל מלהתכונן למלחמה: "אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה מדמיין כָּאֲנָשִׁים".
לז
וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר ממרכז הָאָרֶץ, וְרֹאשׁ אֶחָד וקבוצת לוחמים נוספת בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים שם של מקום (שיש בו הרבה אילנות)".
לח
וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל: "אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ איפה עומדים הדברים שאמרת אֲשֶׁר תֹּאמַר 'מִי אֲבִימֶלֶךְ כִּי נַעַבְדֶנּוּ', הֲלֹא זֶה הָעָם אֲשֶׁר מָאַסְתָּה זילזלת בּוֹ. צֵא נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ".
לט
וַיֵּצֵא גַעַל לִפְנֵי בראש בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וַיִּלָּחֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ.
מ
וַיִּרְדְּפֵהוּ אֲבִימֶלֶךְ אבימלך הבריח את געל וַיָּנָס מִפָּנָיו, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים עַד פֶּתַח הַשָּׁעַר עד שהם ברחו לתוך שכם וסגרו את השער.
מא
וַיֵּשֶׁב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָה עיר בסביבות שכם, וַיְגָרֶשׁ זְבֻל אֶת גַּעַל וְאֶת אֶחָיו שלאחר ההפסד במלחמה אנשי שכם הדיחו אותם מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכֶם. {ס}
מב
וַיְהִי מִמָּחֳרָת לגירושו של געל וַיֵּצֵא הָעָם הם חשבו שאינם צריכים להתחבא בתוך העיר מפני אבימלך לאחר שגרשו את געל, שונאו העיקרי הַשָּׂדֶה, וַיַּגִּדוּ מישהו סיפר על כך לַאֲבִימֶלֶךְ.
מג
וַיִּקַּח אֶת הָעָם וַיֶּחֱצֵם לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וַיֶּאֱרֹב בַּשָּׂדֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָעָם יֹצֵא מִן הָעִיר, וַיָּקָם עֲלֵיהֶם וַיַּכֵּם.
מד
וַאֲבִימֶלֶךְ וְהָרָאשִׁים ואחד הראשים אֲשֶׁר עִמּוֹ פָּשְׁטוּ התפרסו וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר כדי למנוע מתושבי שכם לברוח לתוך שכם כפי שעשו בפעם הקודמת, וּשְׁנֵי הָרָאשִׁים פָּשְׁטוּ עַל כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, וַיַּכּוּם.
מה
וַאֲבִימֶלֶךְ נִלְחָם בָּעִיר כֹּל הַיּוֹם הַהוּא, וַיִּלְכֹּד אֶת הָעִיר, וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הָרָג, וַיִּתֹּץ אֶת הָעִיר וַיִּזְרָעֶהָ מֶלַח פיזר מלח על שדות העיר, כדי שלא יהיה אפשר לזרוע בהם (ראה 'גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ' - דברים כט, כב). {פ}
| מותו של אבימלך, איור מתוך ספר משנת 1884 |
מו
וַיִּשְׁמְעוּ כָּל בַּעֲלֵי מִגְדַּל שְׁכֶם אנשים חשובים שבבעלותם היה מגדל בשכם, ובמקרה הם לא היו בשכם כאשר אבימלך השמיד אותה, וַיָּבֹאוּ אֶל צְרִיחַ מקום גבוה ב- בֵּית אֵל בְּרִית שהוזכר לעיל, פסוק ד.
מז
וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ, כִּי הִתְקַבְּצוּ כָּל בַּעֲלֵי מִגְדַּל שְׁכֶם.
מח
וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר צַלְמוֹן להר צלמון הנמצא בצד צפון-מזרח של הר גריזים, הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת הַקַּרְדֻּמּוֹת גרזן מחודד משני הצדדים בְּיָדוֹ, וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת חבילת ענפי עֵצִים וַיִּשָּׂאֶהָ וַיָּשֶׂם עַל שִׁכְמוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ: "מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי, מַהֲרוּ עֲשׂוּ כָמוֹנִי".
מט
וַיִּכְרְתוּ גַם כָּל הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה כל איש שוכת עצים וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל הַצְּרִיחַ, וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ, וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל אַנְשֵׁי מִגְדַּל שְׁכֶם, כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה. {פ}
נ
וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל תֵּבֵץ עיר בין שכם לבית שאן, וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ.
נא
וּמִגְדַּל עֹז מבוצר הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר, וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר, וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם את הדלת מאחוריהם, למנוע מהאויבים להכנס, וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל.
נב
וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ, וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ.
נג
וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח שבר של רֶכֶב אבן ריחיים עגולה ששמים אותה על אבן דומה ומסובבים כדי לטחון תבואה, עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ, וַתָּרִץ שברה אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ.
נד
וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ: "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן יֹאמְרוּ לִי עלי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ", וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת.
נה
וַיִּרְאוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ.
נו
וַיָּשֶׁב אֱלֹהִים אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ הרעה שעשה אבימלך, על ראשו להנקם ממנו על אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִיו, לַהֲרֹג אֶת שִׁבְעִים אֶחָיו.
נז
וְאֵת כָּל רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם, וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יוֹתָם בֶּן יְרֻבָּעַל. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
